<h1>ראב"ן סימן קס"ז</h1>
<h2>דף כו.</h2>
תפילת השחר עם הנץ החמה כוותיקין, ומיהו אם הזיד ולא התפלל מתפלל עד ד' שעות וד' בכלל ויצא ידי תפלה, לאחר ד' עליו נאמר מעוות לא יוכל לתקון. ואם טעה ולא התפלל שחרית במנחה מתפלל שתים אם לא נזכר עד המנחה, ומיהו אם נזכר קודם מתפלל. טעה ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית ב'. טעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית שתים. [כו:] וכן אם טעה ולא התפלל מנחה בע"ש מתפלל בערבית שתים של שבת. טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל במ"ש שתים של חול, ומבדיל בראשונה הבדלה בחונן הדעת ואם לא הבדיל אין מחזירין אותו. מצאתי בפר"ח הראשונה שהבדיל בה לחובתו והשנייה שלא הבדיל בה היא לשכר תפילה שלא בעונתה ואם לא הבדיל בראשונה והבדיל בשנייה שנייה עלתה לו לחובתו וראשונה לא עלתה לו כלל וצריך לפרוע תפילה אחרת על של מנחה ודייקי מינה דהיכא דצלו ולא הבדיל לא יצא ידי חובתו וצריך לצלויי זימנא אחריתי ורמינן עלה הא דתניא טעה ולא הזכיר הבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לומר על הכוס ועלתה בקושיא לר' ואף ע"ג דעלתה ליה בקושיא לא אידחא כלל דהיכא דטעה ולא התפלל בשבת מנחה מתפלל ערבית שתים ואם לא הבדיל בראשונה והבדיל בשניה שנייה עלתה לו בחובתו וצריך להתפלל תפילה אחרת על של מנחה. אבל מי שטעה ולא הזכיר הבדלה בחונן הדעת אין צריך לחזור ולהתפלל פעם אחרת מפני שיכול לומר על הכוס ושאני התם דגלי אדעתיה דלא ניחא ליה בהבדלה שעל הכוס, וממילא שמעינן לה דאי טעה ולא צלי במנחה בשבת וצלי ערבית של חול ולא אבדיל בחדא מינייהו יצא ידי חובתו דהא גלי אדעתיה דבהבדלה על הכוס ניחא ליה.
